תנ"ך על הפרק - ויקרא א

מאת: ר' חיים יוסף דוד אזולאי ,

ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב וכו'. ידוע דהשם רומז לנשמה וכמ"ש מהר"ם דילונזאנו ז"ל כמשז"ל שמו של משיח דהיינו נשמתו. וכיוצא בזה כתב הרמ"ז ז"ל. וידוע דמרע"ה נזדכך חומר שבו ונעשה צורה חומ"ר בקדש כמו נשמה. ואפשר שז"ש ויקרא אל משה דכב יכול קרא לנשמת משה העליונה אשר בשמים ממעל לעורר גופו העומד בארץ שגם היא זך ונקי כמו הנשמה אשר בקרבו. ואח"כ וידבר ה' אליו לגופו ונשמתו שבתוכו אשר בארץ. וידוע מאמר רז"ל דשאלו לחכמה חוטא מה עונשו ואמרה הנפש החוטאת היא תמות. והנבואה אמרה חטאים תרדף רעה והתורה אמרה יביא קרבן ויתכפר. לז"א מאהל מועד רמז לתורה. לאמר בשביל אמירה אחת מהחכמה והנבואה שהחוטא ימות. לזה מכח התורה שניתנה באהל מועד. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם וכתורה יעשה דיביא קרבן ויתכפר: ויקרא. אל"ף זעירא. פירשו כת הקודמין ז"ל דרמז דחמשים שערי בינה הם ומרע"ה השיג מ"ט ולכך אל"ף זעירא. וראיתי להרב עיר וקדיש מהר"ר יעקב צמח ז"ל שהכריח ממאמרי הזהר הקדוש כי בשער הן' יש חמשים שערים ומרע"ה השיג מ"ט שערים כלם ועוד שער אחד משער החמשים עכ"ד ואפשר שזה רמז אל"ף זעירא לרמוז דשער אחד משער החמשים השיג לבד. ולפי מה שכתבו ז"ל דאל"ף זעירא רמז לשער חמשים שלא השיגו יש לרמוז כי זעיר"א ר"ת זה רבי עקיבא ישיג אותו כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל שרבי עקיבא השיג שער החמשים. ולמ"ש הרב מהר"י צמח ז"ל דמרע"ה השיג קצת משער החמשים גם כן אתי שפיר מ"ש רז"ל הן כל יקר ראתה עינו זה רבי עקיבא ר"ל כל יקר שהוא שער החמשים כלו ראתה עינו כל דייקא. ולפי דברי הרב מהר"י צמח ז"ל הללו אדברה וירוח לי את אשר אנכי העירותיהו דאמור רבנן דיצ"מ היתה מוכרחת בו בפרק דישראל היו מוטמעים במ"ט שערי סט"א ואילו היו שוהים עוד מעט היו נכנסים בנש"ט והיו נאבדים ח"ו כי מרע"ה לא היה משיג בקדושה אלא מ"ט ולא השיג שער הן'. ולפי זה יש להעיר דבזהר הקדוש ובתיקונים אמרו בכמה דוכתי דהוזכרו חמשים פעמים יצ"מ לרמוז דיצאו בכח חמשים שערי בינה. והרי מרע"ה לא השיג אלא מ"ט והיה אפשר לומר דנהי דמרע"ה לא השיג אלא מ"ט ומטעם זה אם ח"ו ישראל היו נכנסים לחמשים ש"ט היו נאבדים כי לא היה השגה בשער הן' דקדושה. אמנם עכ"ז הגאולה היתה בחמשים ש"ב כמ"ש בזהר הקדוש. אמנם הגאון מהר"ר אלעזר ז"ל בספר מעשה רקח דייק לשון הז"הק דקאמרי דנפקי מסטרא דיובלא ר"ל ממ"ט שערים ולא משער הן' ולפ"ז צריכין אנו למודע"י דאמאי נכתבו בתורה ן' פעמים יצ"מ הי"ל לכתוב מ"ט פעמים דוקא. וי"ל דשפיר כתב ן' דהמ"ט הם מהן' ואינו ר"ל כל החמשים אמנם על פי דברי הרב מהר"י צמח ז"ל יתישב יותר דגם משה רבינו עליו השלום השיג שער אחד מהחמשים ויש לומר דיציאת מצרים היתה בכח המ"ט שערים ושער אחד מהחמשים שהיה משיג מרע"ה וא"ש דנכתבו חמשים פעמים יצ"מ כי גם היה בכח שער אחד משער החמשים. וא"ש מ"ש בזהר הקדוש מסטרא דיובלא כדדייק מהר"א הנזכר דהעיקר היו מ"ט שערים אבל לגאולה העתידה במהרה בימינו יהיו כל חמשים שערים כלם כמ"ש הגאון החסיד ז"ל שם בספר הבהיר מעשה רקח ע"ש באורך וזה אפשר רמז הכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ן' פלאות כי הגאולה העתידה תהיה מחמשים ש"ב כלם: אדם כי יקריב מכם וכו'. פירש הרב הגדול מהר"ם בן חביב ז"ל בדרושותיו כ"י דאם נדר להקריב בנו או בתו כיפתח יתן דמיו ויקח בדמיו בהמה לעולה וז"ש אדם כי יקריב מכם כלומר שנדר להקריב מכם בנו או בתו או א' שהוא ברשותו דע מן הבהמה וכו' תקריבו את קרבנכם כי יתן דמיו ויקנה בהמה ויקריבנה ובזה האופן תקריבו את קרבנכם דוקא. זהו תורף דבריו בקצור והרב ז"ל האריך ודרך רמז אפשר להסמיך מ"ש ריב"ל דמי שדעתו שפלה עליו מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקרבנות כלם ואמרו פ"ק דסוטה אדם אפר דם מרה. ונמצא המסתכל בעצם אדם שהוא אפר דם מרה ודאי יכנע ודעתו שפלה עליו. וז"ש אדם כלומר מי שיסתכל מהו אדם אפר דם מרה ונכנע הוי כי יקריב מכם קרבן חשוב כאלו הוא עצמו קרבן ולא קרבן אחד לבד אלא מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן כאלו מכל המינים תקריבו את קרבנכם כל הקרבנות: תקריבו את קרבנכם. ר"ת גימטריא עם הכולל תק"ב כנגד שני חיי האבות שכל חייהם היו קרבים לה' ודבוקים בו ובזכותם תזכו לקרבנות שמקרבים העולמות וגורם יחוד: מן הכשבים או מן העזים. כיון שאמר מן הצאן פשיטא שהוא מן הכבשים או מן העזים אלא לדרשא קא אתי. מן הצאן אלו ישראל שנקראו צאן שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי. מן הכשבים מן הצדיקים שבהם שאין בהם יצה"ר ככשבים הללו. או מן העזים אלו עזי פנים כלן שוים לאחר ששבו בתשובה שלימה בלב שלם. רבינו אפרים ז"ל בפירושו כ"י והוא האריך: אל מקום הדשן. שהיה נבלע שם בנס ואין שם אלא מקומו:

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך

מאמרים על הפרק

תורת כוהנים לממלכת כוהנים!

קרבן - ציווי ורצון

רצון וכפרת העולה

מעלת הקרבנות

הקדמת רש"י לחומש ויקרא

מבנה פרשת ויקרא ומדוע היא סודרה כך

מאמר על הפרק

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק